האימהות של אימא שלי

תקציר:
צופר הקטר והעשן המיתמר מתווים את דרכה של הרכבת לוורשה. על הרציף עומדת אשה. שמה פרלה. שערה השחור עטוף במטפחת חומה- שחור, בזוקה נקודות לובן, לגופה שמלה חומה זרועה פרחים צהבהבים. עיניים חדות יכולות להבחין בבטן הריונית קטנה מתגבעת מתחת לשמלתה. היא עומדת על הרציף ושפת גופה מסגירה את בכייה המאופק, שנבלע בשריקת הקטר ובחריקת הקרונות. עיניה מלוות את פניו הנסערות של איש צעיר העומד בחלון הקרון. ידו מנפנפת אליה נפנוף אחרון ונעלת, והנה הוא ניתק ממנה, סופית, כמו הקרונות שניתקו מן הרציף. (מתוך הספר) ספרה החדש של שמחה מדיוני נולד מתוך תשוקה עזה לספר את סיפורן של שלוש נשים אמיצות ומיוחדות: אמה, שרה ויינברג-רוזה, שנפטרה בטרם עת, ושתי סבותיה – פרלה, שילדה את שרה ואת אחותה מאריז, וחיה, שגידלה אותן באהבת אם ללא סייג. בסיפור הזה – אמא יש רק שתיים. במסעותיה ללוקסמבורג, לפולין ולצרפת בעקבות השלוש התגלו לכותבת פרטים מסעירים ולא נודעים: הריונה האסור של פרלה והולדת הבת שרה בעיירה בפולין, נישואים לאהובה שמאי בעיר לוקסמבורג, שם בנו את ביתם, מותה הטרגי של פרלה, והופעתה הפלאית של חיה, האם השנייה. כל זה על רקע מלחמת העולם השנייה, גירוש יהודי לוקסמבורג והצלתה הנסית של המשפחה. את החסר בידיעת העובדות השלימה הסופרת מדמיונה - רקמה עשירה, מופלאה ואוהבת, שיש בה מטעמה וניחוחה של האמת.

עותקים